קלינאיות תקשורת

במכון נגה ישנו צוות קלינאיות תקשורת התפתחותיות העובדות עם תינוקות, פעוטות וילדים בעלי לקויות שפה, דיבור ותקשורת.

הקלינאיות במכון עובדות עם ילדים המגלים קשיים בתחום התקשורת, השפה, שטף הדיבור, לקויות היגוי שונות (החל מקושי בהגיית הגה ספציפי ועד לקויות היגוי מורכבות כגון דיסארתיה ואפרקסיה), לקויות שמיעה והפרעות קול.

תפקידה של הקלינאית הינו לבחון את תפקודו של הילד בתחום התקשורת והשפה. להבין כיצד הקשיים והחוזקות שלו בתחומים אלו משפיעים על תפקודו במערך הביתי\חינוכי ועל הדרך בה הוא משחק, חושב ומנהל שיח עם האחר.

בתהליך ההערכה של הקלינאית נבדקים היכן באים לידי ביטוי קשייו של הילד. הקשיים יכולים לבוא לידי ביטוי במובנות דיבור נמוכה, בקשיי שפה כמו קושי בהבנת שפה, שליפה וארגון מסר מילולי וכן בקשיים בתקשורת כמו מיומנויות תקשורת הדדית מילולית ולא מילולית, כוונות תקשורתיות וכישורים חברתיים.

לאחר תהליך ההערכה קלינאי/ת התקשורת בונה תכנית טיפול המורכבת ממטרות טיפול המתאימות לתפקודו של הילד, צרכיו ומשפחתו. במידת הצורך משלבים בטיפול אמצעי תקשורת תומכת או חליפית כגון לוחות תקשורת, פלטים קוליים, ג'סטות, תמונות וצילומים.

הטיפול מתבצע אחת לשבוע למשך של 45 דקות בדרך כלל בנוכחות ההורה (במיוחד בקרב ילדים צעירים). קיים שיתוף פעולה הדוק עם ההורים בנושא מטרות הטיפול ויישומן בחיי היומיום (הדרכת הורים) וכן עם המטפלים הנוספים במכון ו\או גורמי חינוך\טיפול נוספים בילד. 

ריפוי בעיסוק

במכון נגה ישנו צוות מרפאות בעיסוק העובדות עם מגוון של תינוקות, פעוטות וילדים כם מגוון קשיים המשפיעים על תפקודם היומיומי.

המרפאות בעיסוק עובדות עם ילדים המגלים קשיים בתקשורת, איחור התפתחותי, סרבול מוטורי, קשיים סנסומוטריים (וויסות ועיבוד חושי), קשיי למידה וקשב.

מטרתה של המרפאה בעיסוק היא לשפר תפקוד בחיי היומיום של הילד הקשור לעיסוקו כילד המשחק, יוצר, מתחבר, משתתף, לומד ומפתח עצמאות ובכך בעצם לשפר את איכות חייו בקונטקסט המשפחתי והסביבתי בו הוא חי.

בתהליך ההערכה של המרפאה בעיסוק נבדקים הגורמים המגבילים והמסייעים לתפקודו של הילד בחיי היומיום (משחק, תקשורת, למידה, עצמאות, חברות) בסביבות השונות (טיפול, בית, גן, בית ספר). המרפאה בודקת האם מקורם של הקשיים נובע מקשיים במערכות וויסות חושי-רגשי, מערכת מוטורית, כישורי תפיסה, קוגניציה ואינטגרציה בין המערכות השונות. כמו כן, נבדקים גם גורמי החוזק, ההנאה וההנעה העלולים לסייע לילד לשפר את תפקודו בסביבות השונות.

הטיפול מתבצע אחת לשבוע למשך של 50 דקות בדרך כלל עם נוכחות הורים (במיוחד לילדים צעירים). קיים שיתוף פעולה הדוק עם ההורים (הדרכת הורים) ועם המטפלים הנוספים במכון ו\או גורמי החינוך\טיפול נוספים בילד. 

טיפול רגשי

וויסות חושי

ספקטרום אוטיסטי

מודל ה DIR

עבודה עם הורים

הורים תפקיד משמעותי ביותר בתוכנית הטיפולית, שכן הם אלו שנמצאים באין ספור רגעים ואינטראקציות עם ילדיהם במהלך השבוע בבית, בסופר, בדרך לאמבטיה, לגן או לבית הספר…. לכן, חלק משמעותי של הטיפול הינו הדרכת הורים.

מטרת ההדרכה היא שההורה ישתמש באינטראקציות הרבות שיש לו עם הילד על מנת לעזור לו להתפתח (זו התרופה מומלצת ביותר לכל ילד ובמיוחד לילדים עם קשיים התפתחותיים).

ההדרכה ניתנת במספר רבדים, כולל ברמת המשחק והאינטראקציה עם הילד, כמו גם דגשים לגבי ההתנהלות היומיומית עם הילד:

משחק או Floortime – דרך משחק המותאם להתפתחות והמאפיינים הייחודיים לילד, ניתן לפתח יכולות רגשיות וקוגניטיביות משמעותיות כמו קשב וריכוז, התקשרות, אינטראקציה, תקשורת מורכבת וחשיבה גבוהה. הכלי להשגת מטרות אלו הוא ה Floortime, סוג משחק טיפולי ייחודי למודל ה DIR אשר מאפשר את צמיחת הילד. לכן, ההורים מודרכים כיצד לשחק במהלך השבוע עם הילד בבית.

מיומנות ה Floortime נרכשת ע"י משחק משותף של ההורה עם הילד וליווי של מטפל המדריך את ההורה.

ההדרכה נעשית ע"י שימוש בטכניקות שונות כולל שיחות, הדגמות והסתכלות משותפת בוידאו של משחק עם הילד.

התנהלות כללית בבית – ההדרכה כוללת התייעצות של המשפחה לגבי דברים אשר מטרידים אותם בחיי היום יום עם הילד ובכלל במשפחה.

דוגמאות לנושאים כאלו יכולים להיות קשיי שינה, גמילה, מתקפות זעם, וגבולות (כן….זה דבר שקיים גם ב DIR). כמו כן, בהדרכה ישנה התייחסות לכל בני המשפחה- למשל מחשבה על שילוב אחים או אחיות במשחק עם הילד, שימור המערכת הזוגית, תמיכה של המשפחה המורחבת ועוד.